#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. 'הכל חייבין בראיה' לאתויי מאי (3)?	"לאתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין, ואף רבינא שפטר, (לאב&quot;א) ה&quot;מ קודם תקנה אבל אחר שתקנו שכופים את רבו לשחררו חייב.<p dir=""rtl"">עוד איכא למימר לאתויי חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני, אבל למ&quot;ד כולם תשלומים לראשון אין לומר כן, שפוטרו מראיה.</p><p dir=""rtl"">לשיטתו י&quot;ל לאתויי סומא באחת מעיניו דלא כר' יוחנן בן דהבאי שפטרו דדרשינן &quot;יראה&quot; 'יראה' כשם שבא להראות בב' עיניו אף לראות.</p>"	חגיגה ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב: מי הוא אילם ומי הוא חרש, והאם חייבים בראיה ובשמחה ומנין?<p dir=""rtl"">(ומה הדין חרש באוזן אחת?)</p>"	"אדם שאינו שומע נקרא חרש, ושאינו מדבר נקרא אילם, כדכתיב &quot;ואני כחרש לא אשמע וכאילם לא יפתח פיו&quot;, שניהם כפקחין לכל דבר. חרש שדברו במשנה ובכל מקום שדינו כשוטה, שאינו לא שומע ולא מדבר.<p dir=""rtl"">חרש המדבר ואינו שומע וכן השומע ואינו מדבר חייב בשמחה ככל המצות, ופטור מהראיה דילפינן ראיה ראיה מהקהל&nbsp;&nbsp;&quot;בבא כל ישראל להראות&quot; וכתיב שם &quot;למען ישמעו' לאפוקי חרש, ו'למען ילמדו&quot; לאפוקי אילם, שדרשינן יְלַמדו ואילם אף שיכול ללמוד אינו יכול ללמד. רבי תנחום למד &quot;מבאזניהם&quot; ולכן אפ' חרש באוזן אחת פטור, ומלמען ישמעו לומד שכולם צריכים לשמוע.</p><p dir=""rtl"">חרש שאינו מדבר ואינו שומע פטור אף מהשמחה, וזה מה ששנינו במשנה 'חרש' דומיא דשוטה וקטן שאינם בני דעת.</p>"	חגיגה ב:		
